[0:05]יאללה, יום עצמות, נתחיל אחר כך נראה איפה נגיע. לא ליום עצמות, על תהליכי הגאולה. שאנחנו נמצאים בעיני נקודות מאוד חשובות, שאני מאוד מתבאס כש הייתי נער, אף אחד לא לימד אותי אותם. סתם עבדו עליי הרבנים, לא נתנו לי את זה טוב ו ומובן הרגשתי שכאילו קודם כל המציאות קרתה, המדינה קמה, ואז אנחנו ניסינו להסביר למה זה גם הקדוש ברוך הוא גם רוצה ככה ולא מורות מפורשים, שהכל היה ככה ידוע לחכמי האמת, סדרי הגאולה האחרונה ו נהיה לי מסדר את הראש קצת את השיעור הזה אני חושב. אז אנחנו עוד אה כמה שבועות בשבוע אנחנו לקראת מגילת רות. למה קוראים מגילת רות בשבועות? מלא הסברים. תמיד יש מלא הסברים, אה זה קצת אומר דרשני. לגיד, למה קוראים מגילת אסתר בפורים אף אחד לא שואל, נכון? זה אין זה שאלה כזאת. ולמה קוראים קוהלת רבי עקיבא ו בסוכות, בקפשות, במגילת איכה ב-9 באב פשוט. מגילת רות בשבועות לא כל כך מובן. הסבר המפורסם אולי הכי מפורסם זה שזה עוסק בגילוי חסדים. פחות תחיית הגילוי חסדים, חסדים, התורה היא תורת חסד. או אבל אולי מספר שתיים הכי מפורסם. שמה שפוט שוב, עם שפוט, קונות. גלי שיבולים. הזמן הקציר, כאילו קשור לזמן שמה גם. דוד, דוד המלך שירתו, ואישה יולדת דוד בסוף, נכון? ודוד המלך נפטר בשבועות. השאלה פשוטה. יש פה סיפור שלם על רות, ורות בסוף עם עובד וזה, ואז נולד דוד, ו הוא נפטר בשבועות, לכן נקרא את כל המגילה הזאת בשבועות. ככה, זה המקור הראשון, נכון, על הדף? אני בן עזר אומר, והשורש של מלכות דוד, וגם בשבועות. נשמע קצת אה קצת מוזר, כמו שכתוב במדרש, למה קוראים שיר השירים בפסח? הוא אומר: בגלל שכולם ישנים, אחרי ליל הסדר כולם ישנים. כולם ישנים מתעוררים ל דוד, דבר חת. כן. אז אה למה קוראים מגילת שיר השירים בפסח? כתוב שיר השירים נאמר, לסוסתי ברכבי פרוד מיתתי, כיעתי. נראה לכם באמת פסוק אחד הזכירו את סוסי פארו, אז לכן קוראים את כל הפרשה? מה? כן, ספרדים לא קוראים. יש חור אומר. אז נראה שזה לא סתם שקוראים, כי כתוב שנולד דוד המלך בסוף. זה לא איך נולד דוד המלך? איך איך יווולד משיח בדוד? ואיך סדרי הגאולה? מגילת הגאולה? זה לפי הזוהר זה מגילת רות. מקורות נפלאים מאוד שכדאי להכיר. אנחנו עוד אה במשך נראה שהרב קוק באורות אומר, אני אני תורת הגאולה שלי בנויה על דברי הזוהר. וממש מזכיר ומצטט אותם וכל כל השיטה שלנו, זה היסוד של השיטה. האמת היא בסוגריים, לא אל תסקלו אותי אבל ספר לכם רק סיפור מאוד חשוב. האם רמז, הרבי מיגור, הגיע לארץ לביקור בעיקר בשביל לטעוט על הקנקנו של הרב קוק. אירופה רעשה אחרי יציאת ספר אורות לאור. עם הפסקה הכי מעצבנת את היהדות באירופה, אלו היא? איזה פסקה? התעמלות של צירי ישראל, ועוד, הנפש של פושעי ישראל יותר מתוקנת מאשר של הצדיקים. דברים ככה קצת קשים. אירופה רעשה, והחרמות ו וחרפות נגד הרב קוק. הרב חרלף כותב, טובים מאורות, נכתב להסביר שהאורות זה טוב, ונסביר וננסה לבאר אותם וזה. האם רמז, מנהיג היהדות החרדית, רבי מיגור, מנהיג היהדות ישראל הגיע לארץ פגישות עם הרב קוק, מאוד קיבד אותו וזה, אבל אמר לו מאיפה אתה? מאיפה אתה מביא את כל הדברים האלה שלך? הרב קוק כותב בלי מקורות מי שמכיר, אין מקורות לספר, הוא לא בנוי כמו ספר שכתוב, יש לו מקורות, מדרשים, זה. זה כתוב כמו הנבואה, כאילו הוא אומר ככה, זה ככה. אתה יכול להתווכח, אתה יכול אה הרב קוק אמר לאימרה רמז, אם יש לך שבועיים להתעכב איתי פה בארץ, אני אראה לך כל מה כל משפט שכתבתי את המקורות שלו בכתבי המקובלים, בזהוב, בכתבי הארי. אמר לו אימרה רמז, תקשיב טוב, אם אני שאני אחד מגאוני הדור, צריך שבועיים לשבת איתך, אתה לא יכול לכתוב את זה בספר שכל ילדה יכולה לקרוא אותו. טוב, הרב קוק לא, האמת שהרב קוק הסכים לפרסם שהוא מוריד את ה, שהוא כאילו שהוא חוזר בו מהפרסום של הזה. הרב חלב כותב הגיד תודה, הבנו שזה לא יעזור, גם אם הוא יוריד כבר, והמחלוקת והאש כבר בוערת וזה לא הלך בכל מקרה. אז זה, זה ממש, זה לראות קצת לפתוח את המקורות, את יסודות השיטה, להבין להבין אותם, דברים בעיניי חשובים גם לדורנו. מגילת רות בשלוש שניות, הסיפור שבו הזוהר מתרכז בעיקר. רות הולכת לבועז לגורן, ו והיא בחצי הלילה ו יחרד האיש וילפת והנה אישה שורבת מרגלותיו. ויאמר לה, מי את בתי? ואתה אומר אנוכי רות אמתיך ופרסתי כנפיך על אמתיך, גואל אתה, תגאל אותי. מה הוא אומר לה? מה אני אעשה, יש גואל יותר קרוב ממני. ליני הלילה. והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל, ואם לא יחפוץ לגועלך גאלתי חנוכי, חי השם, שכבי עד הבוקר. כלומר, זה לא בדיוק ייבום של התורה. לפי הפרשנים זה הולך ככה. היה את אלימלך, אתם זוכרים אותו? שני בניו שמתו ו לאלימלך הזה יש שני אחים, לאחד קוראים בועז. ולאח יותר גדול קוראים טוב. טוב זה השם שלו. הייבום זה הולך בעיקרון מהגדול אל הקטן. לי אם יגאל לך טוב יגאל, טוב הוא הבכור, ואם לא אז גאלתי חנוכי. מה קורה עם אנחנו עד הבוקר? מי זוכר? מה? יש שם חליצה, לא? כן, היה שם יבום. לא, הוא אמר שהוא לא רוצה את הממון ואת ה- וזה לא בדיוק ייבום, אחי, זה לא ה, זה לא אישה של אח שלו, זה הכלה של הבן של אח שלו שנפטר. בקיצור, עזבו את זה, אבל מה קורה בבוקר? הוא אומר ל סור השווה פה פלוני אלמוני. ואז מה? הגדול והענקים.
[6:01]חידון התנך. מי מכונה הגדול והענקים הוא? התנך ל, קודם כל, אתה צודק, מתנח זה אברהם אבינו, לפי רש'י. הפשט, קרית ארבע היא חברון. קרית ארבע, האדם הגדול והענקים הוא, מי? ארבע. ארבע זה השם של הענק, שהוא שלושה ילדים שלושה של הענקים בחברון. זה ספר יהושע. בכל מקרה, אה הוא אומר סור השווה פה פלוני אלמוני. אומר לו תגאל, בכיף אני גואל את השדה של אחינו אלימלך. אומר לו תשמע, אם אתה גואל את השדה אתה צריך גם לקחת את רות המואביה לאישה. אומר תודה רבה, פן אכלי את נחלתי, לא רוצה, לא זה, ו הוא לא גואל ואז בועז לוקח אותה, נכון? אתם שמים לב שנוי פה גאולה כמה פעמים? שמתם לב במילים? יש גואל קרוב ממני, אם יגאלך טוב יגאל, אם לא יחפוץ לגאלך גאלתי חנוכי, כל מיני סוגים של גאולה. אומר הזוהר כל תורת הגאולה מצויה בתוך ה היסטוריה, בתוך הפסוקים האלה. בוא נתחיל. ו ירא ותסתכלו להם בפנים. ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת. מה קורה בחצות הלילה? ויחד האיש, מי זה האיש? זה הקדוש ברוך הוא. ויהי חרד האיש וילפת והנה אישה שורבת מרגלותיו, ו קנת ישראל זרוקה בגלות, נכון? ויאמר לה, מי את בתי? מה איתך? מה איתך בגלות? ואת אומר אנוכי רות אמתיך. אני רות, אני רוויה בייסורים ובחובים, מכים בי בגלות. הוא רואה אישה שורבת מרגלותיו, מהודקת בין הרגליים, רומסים אותה הגויים. היא אומרת לו תגאל אותי. נדלג קצת, מה הוא אומר לו? אני לא יכול לגאול אותך. לא הגיע זמן הגאולה. ליני הלילה, שרי בגלות, בלילה. עד מתי? הבי אשתה בגלותה. ותנסי להנהיג את בנייך שם בתורה ומעשים טובים. והיא הסדן עליהם יכובו דין טובים. אם יעיידו עלייך ומשקים מעשים טובים, אני גואל אותך צ'יק צ'אק. אם יגאל לך טוב, אם תהיו טובים, מיד תהיה גאולה. אבל אם לא נהיה טובים, מה יקרה? היא הייתה ב', מה יהיה בסוף? גאלתי חנוכי. למן אני אעשה, אני בכל מקרה גואל אותך באיזשהו. והיה שלב שבו יהיה את הבעיתה, שבכל מקרה אנחנו. אם נהיה טובים, אחי שנא, מיד תהיה גאולה. אבל אם לא? הוא גאלתי חנוכי, חי השם, שכבי עד הבוקר, ובסוף יגיע עד יהי צפ ואני יודע, יגיע בסוף יבוא האור וה הזמן של הגאולה. ואז מה קורה מה, נו מה קורה באמת?
[8:15]בבוקר, אומר לו טוב לא רוצה לגאול. מה הסיפור? יש גואל קרוב ממני, יש גואל קרוב גואל רחוק. יש את הגואל הקרוב. הגואל הטוב, הקרוב. גאולה בטוב. הלוואי שהוא יגאל, אבל הוא לא רצה לגאול בסוף. אומר הזוהר, מושג שכולם מכירים אותו, מכאן דטרן משיחין אינון. יש גואל קרוב וגואל רחוק, משיח בן יוסף, משיח בן דוד. אומר כשעם ישראל בטוב, גאולה שלמה ו וחסד ורחמים, גאולה של צדיקים, משיח בן דוד הכי טוב, נכון? אבל טוב לא רצה לגאול. אומר הזוהר, הוא לא יגאל. הטוב לא יגאל, אלא מה? קודם כל משיח בן יוסף יבוא בראשה. ואחר כך יבוא משיח בדוד, בוא נקרא בפנים. מכאן תראה ממשיכין ינון, גואל קרוב, גואל רחוק, הרחוק זה משיח בן יוסף. וזהו משיח שיבוא ראשון. כי אני לא יכול, לא אוכל לגאול. אני עוד לא יכול. הוא אומר לו, הגואל הטוב אומר אני עוד לא יכול, אנחנו לא במצב של גאולה כזאתי. גאל לך אחי את גאולתי, אתה תגאל קודם. אני אחר כך אבוא. עד כאן רזין דמגילה זו. באו רבי נורא, רבי יהודה נישקו את רבי שמעון על ראשו, שהסביר להם יסוד הגאולה העתידה. הכל מתוך הפסוקים האלה. אתם זוכרים את הגואל הטוב? איך הוא מכונה אחר כך? ויאמר סור השווה פה. נו, איך קוראים את הפסוק? בבוקר רואה את הגואל עובר ויאמר סור השווה פה. פלוני אלמוני. זה המושג של אלמוני, פלוני אלמוני זה משם לקוח. לפני שני פסוקים איך קוראים לו לגואל הזה? טוב. פתאום קוראים לו פלוני אלמוני. למה? הם בני שמחה, אני חושב אולי הכי מפורסם, כן, הכי מפורסם זה בני שמחה. הגואל הזה היה פרומר, הוא היה חרדי. למה הוא לא רצה לגאול את רות? מה, אני צריך להביא גאולה כזאתי עם סיבוכים? איזה קשיקצה כזאת גיורת מ להכניס לבית שלי דברים כאלה. כמו שפעם איזה מספרים שאחד משכנאי ביצה הגיל שגיית גיוס. צד ראשון אמרו לו מה אתה רוצה להיות בצבא? אמר אני רוצה להיות נהג של רכבות, נהג של קטר. אמרו לו אין רכבות לצהל, אמר תוקי תיקראו לי. אני בעדיף להיות שותף בגאולה, אם הכל בדד על טהרת הקודש, כמו שאני חושב, אני מצטרף. אבל אם זה לא כמו שאני רוצה אז אני לא חלק. אומר אחי נסמכה זה היה גואל חרדי שלא היה מוכן להצטרף לתהליכי גאולה שמסובכים. ולכן לא קוראים לו טוב יותר כי אתה לא טוב אתה. שינו את שמו כתוב פלוני אלמוני, ככה רש'י מביא. היה ירא לכל את רות עצמי, אחורה של משיח, פן יגרום על ידה פגע, פגע לבניו, מואבי ומואבית, נכון? זה עוד לא היה ברור הלכה הזאת כל כך. לא, אני צריך להסתבך עם דברים מסופקים כאלה. אמר לא אוכל לגאול פן אכלי נחלתי, והפסוק יאשימו על כך, כמו שכותב רש'י, למה קוראים לו פלוני אלמוני? לא נכתב שמו, כי לא אבה לגאול. אפילו שהייתה לו טענה. מה קרה בארץ כל? סבא רבא שלי, תשעה אחים. חמש, 14 אחים. הצדיקים, כמובן, נשארו עם הרבי בסוף, חודש שוב עלו לשמיים. התשעה עלו לארץ, שניים נשארו דתיים. מה קרה למשיח לארץ? המסובך, נכון? גאולה של עם סיבוכים. הפסוק יאשימו, יאשימו על כך. למה? זה פסוק, זה למי שמכיר מי שיש לו דף, כי במקום שצריך לגלות אורו של משיח, אסור להיות שוטה ולבוא עם חרדיות. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל יהיה בדברו. אמן.
[11:26]רחל המשוררת כותבת שיר מאוד מפורסם. החנוכי לא אבז צורת גאולה אם מפי מצורע יבוא. אמרה רחל המשוררת חלק מ גאולת המצורעים של הדור האחרון. יש כאלה לא מוכנים להיות שותפים בגאולה כזאתי. אני רוצה גאולה בטוב, אבל לא מוכן לי לגאולה בסיבוכים. ומה נעשה שהגואל הטוב לא רוצה לגאול? והזוהר אומר הוא לא יגאל, והגאולה העתידה תבוא לא בטוב, אלא יבוא משיח בן יוסף. גאולה בלי תשובה, גאולה לא של צדיקים. ואחר כך יבוא משיח בן דוד. מתי אחר כך הזה? זה זה יהיה. זה מסובך וזה גם בסיבוכים ונראה שאנחנו עומדים מול העיניים שלנו. בוא נדלג על האם בני שמחה השני, נקרא ישר. שם הוא מסביר מילה אחת, נגיד מה הוא אומר, דברים מפורסמים שכדאי להכיר אותם. בספר הוא מבאר למה הקדוש ברוך הוא מביא גאולה כזאתי דרך עופות טמאים, כמו שכתוב בדברי, בגמרא. שמי שיבשר את הגאולה יהיה עוף טמא, שרק רק שישרק להם הקבצנים, זה יבוא דרך עוף טמא. המהלך שלו מהלך רוחני, שבשביל שלא יהיה קיטורוגים, כל מיני כוחות יפריעו. שבעצם הסדר החברה בעולם לא תיקרא שזה גאולה, כי זה סתם אה פורקי עול לא הבינו שהתהליך הרוחני בא באפוכה. יגיע המסובבת, זה המהלך שלו ככה שלא יהיו קטורגים על זה. בכל מקרה, האר הקדוש על סמך דברי הזוהר, ממש אותם דברים. ליני הלילה, מי שיש לו דף, רואה שהنون גדולה פה. נון מודגשת. בתנך יש נון גדולה ליני, יש שם נון גדולה, הוא מביאר את זו הנון הזאתי. אולי ליני הלילה. והיה בבוקר גאלך טוב גאל, חי יש שם שכבי עד הבוקר. כותב האר'י, ליני הלילה, לילה זה הגלות. והיה בבוקר, התחיל זמן הגאולה. איך תהיה הגאולה? אם יגאלך טוב יגאל, אם יתעורר הוא הטוב, מעצמו, תשובה, מעשים טובים. זה הגאולה מיד בבוקר. יש הרבה קצים לגאולה, מתי המשיח יכול לבוא? כל אחד בגמרא המון תאריכים שכולם עברו. כל רבותינו הראשונים, כל אחד נתן זמן של הקץ, וגם כולם עברו. המלבין כותב כאילו את שנת תרל'ח, וכולם עברו. ויש הרבה אופציות לגאולה. אם זוכים זה החלופה הבאה, זה יהיה הגאולה. אם לא, זה אריה הרב שיחקי אומר ת', שי' פ ח' נראה לי. מה? האמת, מי שרוצה, מי שיש לו אוהב חשבון, אני יכול ישר גם לחשב את כל ה את התאריכים הבאים גם. כלומר, זה לא סתם דברי נבואות, זה ממש מתמטיקה הסיפור הזה. אפשר לעשות תוכנה פשוט שתעשה את זה אוטומטית. כן, לא, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם באמת, זה זה מאוד פשוט. כתוב בספר דניאל מועד מועד מועדים וחצי. לפי רבות, זה ממש רש'י, רמב'ן, על המקום זה הפרשנים, הפשט פשטנים. סוד הגאולה בדניאל, מועד מועדים וחצי, הכוונה, זמן הגלות שהיה עד עכשיו. מועד, מועדים, עוד שניים, וחצי, או שלוש, בתחלה חשבו לי זה שלוש וחצי פעמים את זמן הגלות שהייתה עד עכשיו. הגלויות, גלות מצרים, 400 שנה, ועוד 70 שנה, 470 שנה כפול שלוש וחצי, בערך. יהיה שלוש מאות, 400, ככה חשבו חלק מה. אחר כך, יש כאלה אמרו לא מועד מועדים, שלוש, מועד ומועדים, וחצי ועוד חצי של שלוש. כלומר, עוד אחד וחצי. ארבע וחצי פעמים. לצערנו בסוף החשבון יצא החשבון הכי גדול. חרוג, מצרים לא 400 שנה, אלא 430 שנה, כמו שכתוב בתורה, מיציאת מצרים. גלות בבל לא 70 שנה, ל 86 שנה, מתי הבניין המקדש? ממש, 86. ועוד 430, כפול ארבע וחצי. מי חורבן המקדש, יוצא בדיוק לשנת הש ך. מי שרוצה שימו את החישוב הזה מדויק, אה. מתי יתחיל ה, אבל לא של גאולה בטוב. של גאולה לא בטוב. השלב השני של הגאולה, אה הוא כותב אם תשובה ועשים טובים, ימי הגאולה. אבל אם לא יחפוץ לגאולה, שלא יעשו תשובה ואנחנו יודעים שהם לא יחפוץ גואל, אז הוא גאלתי חנוכי, כמו שאומר, למען אני אעשה. מתי התאריך שבכל מקרה הקדוש ברוך הוא מתחיל מביא גאולה של ישראל, את השלב הראשון? של משיח בן יוסף. יוסף גמטריה ציון, כל מה שרע ל יוסף רע לציון. הציונות החילונית, השלב הראשון של ה שלב החומרי של משיח בן יוסף. לתת לעם ישראל אוכל. לדאוג להם, אה יהיה להם איזה מקלט בטוח. מתי זה יהיה? משפט של האר'י, סתום. חי השם שכבי עד הבוקר. חי הוא בסוד יסוד. השם, הוא תפארת. ויש ב כאן רמז גדול שלא ניתן להיכתב באשר שנוגע לזמן הגאולה, שכבי עד הבוקר. יש לקדוש ברוך הוא הרבה שמות, כל שם כנגד מידה אחרת, ספירה אחרת. חי זה שורש החיים, מידת היסוד. חי זה יסוד, תפארת זה השם, הוויה, תפארת. יסוד שב תפארת. יום העצמאות שהיה עכשיו, שכבי עד הבוקר, גמטריה הש ך. אומר האר'י, ו חי השם, שכבי עד הבוקר, שם יהיה שם רמוז זמן הגאולה. אל תתלהבו מה מהמגניב, כי זה לא מגניב בכלל כי זה גאולה לא בטוב. שם יהיה הזמן שהשם אומר למען אני אעשה, יאללה, תקחו, נשלח היטלר שיזרוק אתכם פה עם מלך קשה, קמ תבוא לארץ. כאילו זה מאוד שמח. אנחנו לא נבאס אחי, שנכנס לביתה. כן, פשוט. אגר', אגר' יש לי תיאור מפורסם שראו אותו הולך בחדר, אומר ריבונו של עולם, אני עומד על הפשט. של הפסוק, בעיטה אחי שנאה. שבתוך הבעיטה אתה תעשה את זה מהר. גאולה ודאי תהיה בעיטה, אבל שיהיה אחי שנאה בתוכו. כלומר, אגר' אמר היה לאגר' רמוז שזה בדרך הטבע, בדרך בזמנה. רק בפנים יכול להיות עם רחמים. חי השם שכבי עד הבוקר. ו וזה הגאולה שאנחנו רואים לנגד עינינו. הרב קוק רשמלין, עמוד האחרון של ספר החמישיה של אורות התורה, התשובה, ספר קבלה אחרון על האותיות ועל הטעמים. שם טעם שיש פעם אחת בתורה. ירח בן יומו. ספרדים בכלל לא שמעו עליו אני חושב. או אין להם איזה, לא יודעים, גם האשכנזים לא יודעים איך עושים אותו, כל אחד מפריץ משהו, לא. איזה פעם אחת בתורה, אין בזה איזה מסורת אה וגם זה שם מוזר כזה, ירח שהוא בן יומו, שרק נולד עכשיו, המולד. מופיע פעם אחת בתורה, זה מעניין איפה הוא מופיע וזה, אבל מי שרוצה יעיין שמה, ש זה הטעם שהם אומרים, הרב קוק. ש מתחילה הגאולה. יראח שרק נולד. תראו את המשפט יפה, אנחנו משתוקקים ללידה חדשה, ליצירת עם נולד, ביסוד תפארת יותר מסגב. ו הצדיקים ידעו כבר את ה את הכיוון של סדרי הגאולה. אומר זה יהיה משהו התחלה מאוד קטנה, עד שהוא יהיה הפעה זהירה, עד שזה יגדל. ותלמידי אגר', הכירו את התאריכים כבר פעם. לפני 160 שנה כמעט, הרב ריבלין, הסבא של נשיאנו היקר, אה כותב דרשה מפורסמת. כותב עם ימי ספירת העומר ימים טובים לישראל, אבל יש בהם הרבה ימי דינים גם. שני ימים, יום ה-20 בעומר ויום ה-42 בעומר. ואומר בימים האלה, זה זמן לעסוק בבניית ירושלים. וככה תלמידי האגר', את הנחת אבן פינה שלהם עשו בימים האלה. שבנו את בית הכנסת לשם האגר' בירושלים. מעשה שגרע היה לפני 10 שנים בערך. התחתן יהודי שכן של ח ויתיר. נדב ריבלין. וריבלין הוא גם צצא של חתונה, מתי? יום ה-42 בעומר, לפני השקיעה. התחלתי לקלל אותו, אמרתי לו אתה נורמלי? אז הסבא, כאילו זה היה בערב ה-42. אמרתי לו הסבא שלך כותב שזה יום להתחיל לבנות רחובות ירושלים ביום הזה. אני הייתי המנחה בחתונה הזאתי. התעכבנו על החרצת הכוכבים, אמרתי מחילה מהקהל שחיכינו, הקראתי להם את המכתב. אנחנו רוצים והיום מ שתיים בעומר לבנות אה חובות רחובות ירושלים. בואו נראה, בואו נדלג. גמרו יש שם נון נון גדולה, ליני הלילה. מה יעניין הנון הגדולה? הגמרא בברכות מפורסמת מאוד. ש אומרת למה אין נון באשרי? שואלת הגמרא, למה אין שם אות נון? נפילה. למה? מה? הנפילה? כי יש פסוק נפלה לא תוסיף קום, בתולת ישראל. השאלה פשוטה.
[19:21]חסר מילם בן נון. חסר פתום בן נון, דברים אחרים, כאילו זה רק נר לרגליי דברך ואור לנתיבתי. גם פסוק נחמד. כאילו חסר פסוקים. כלומר, אם הם עושים פסוק בנון, עושים את הפסוק הזה. אומרת הגמרא, במערבא מיתרצ ל אחי. איך תרצו את הפסוק הזה? פסוק שלא נשמע טוב. כי עם ישראל לא יקום יותר לעולם. תרצו במערב: נפלה, ולא תוסיף, פסיק. נפלה ולא תוסיף ליפול, קום, התקומה של בתולת ישראל. מה אתה אומר, אתה מאמין לגמרא?
[19:54]זה, זה נשמע דחוק ו עוד מעט תראו יש גם אני לא אני אומר את זה. אי אפשר להגיד את זה ככה בטעמים, לפסק את זה ככה. זה בתוך נבואה של של, זה לא נחמה, זה בתוך נבואה רעה נאמר הפסוק הזה. אי אפשר להגיד את זה. לא, תיגנוב. כן, זה לא, זה נשמע ממש הפוך מה. רש אומרת הגמרא ואומרת אפילו ככה חזר דוד ושמח אותם, ורוח הקודש שנאמר סומך השם לכל הנופלים, את גואל הנון שנפלה. בסמך כתוב: סומך השם לכל הנופלים, יהיה בסדר, אל תדאג. נו תכתוב את זה, ותכתוב כאילו, נו תכתוב. לא יודע, הגמרא מוזרה, אין לי כל כך למשמש בה, זה זה דברים מוזרים. בואו ניתן ישר את ההסבר. עכשיו הזוהר שלפנינו. הזוהר היחיד שאני חושב בספר אורות, הרב קוק אומר, תורת הגאולה שלי היא על הזוהר הזה. זה המקור שלי ומצטט אותו ממש בלשונות ממש. יסודים, אתם חייבים להכיר את זה. רבי אחא הלך בדרך. היה איתו רבי יהודה. התחילו לדבר כל מיני דברי תורה, התחילו לדון וזה. שאלות, תשובות, אמר לו תשמע, זה הדבר שהכי קשה לי מכולם. הפסוק, נפלה לא תוסיף קום. מה? הקדוש ברוך הוא זורק אותנו בתחילה מגלות בית שני, זהו, זורקים אותנו לא תקומה יותר. מה ש וכל מה שאומרים החברים במארץ ישראל, הזוהר. מה שאומרים החברים פה, נפלה, זה נחמד. אהבתי, אבל זה לא, אפשר להגיד ככה פשט בפסוק. אומר זה שפיר, אבל אם הפרשה הייתה נאמרת בנחמה הייתי מאמין להם, אבל זה נאמר בקנאה. הפסוק מוכיח, אי אפשר להגיד, אי אפשר להסביר את זה ככה. אמר לו אתה צודק, גם לי זה היה קשה מאוד הפסוק הזה. והטעין לגבי דרבי שמעון בר יוחאי, וחשכו דאנת פנים, באתי לגבי רבי שמעון עם פנים חשוחות. רבי שמעון רואה אותי ככה עצוב, אמר לי, מיכאל זודן פח, ישת מודם, מה דבליבך? מימרא פניך, אני כאן מה שבלבך, אתה עצוב. אמרתי לו כן, אני כואב לי הלב. אמר לי רבי שמעון, מה מה הבעיה? אמרתי לו, הפסוק נפלה לא תוסיף קום. מה? זהו, הקדוש ברוך הוא זורק אותנו? כמו שהנוצרים חושבים. אמר לו אתה לא מבין מה החברים אומרים על הפסוק הזה? מה אתם לא מכירים מה שהחברים אומרים? זה יפה. מי רחמים הוא, רחמים ככה, אי אפשר להסביר ככה. אמר לו רבי שמעון, לא הבנת, אני אסביר לך את הפסוק הזה. ואנחנו חייבים להכיר, אומר רבי שמעון את הפירוש שלי. אוי לאותו דור שלא יכירו את זה. שהצאן יסתור לימין ולשמאל ולא ידעו לאיזה דרך ללכת. הם חייבים להכיר את הפסוק, את הפירוש שאני אומר עכשיו. אוי ליהודי באושוויץ שפתאום יקלות, אולי אין גאולה בסוף. הוא חייב להכיר, ופה בוא נתחיל ישר את הקטע המודגש שיש לכם בדף, תחה, זה באמצע הזוהר. וכו לו גלבתה, וכל הגלויות דגאלו ישראל לכולו שבע וזינה דקיצן, לכולם יש זמן. 400 שנה, 70 שנה, נגמר הזמן, עם ישראל חוזר. וקולו ישראל טייבין לקודשא בריך הוא, חוזרים לקדוש ברוך הוא. ומתולת ישראל חוזרת למקומה באותו זמן שגזר עליה. אבל אשתה בגלות דא בתראה. בגלות הזאת האחרונה, לא יהיה ככה. היא לא תשוב. נפלה לא תוסיף קום. עם ישראל לא יקום בגלות האחרונה, אלא הסומך השם, הקדוש ברוך הוא יקים אותנו. לא אנחנו נקום. מה זה אומר? כן, אנחנו תמיד מדברים גאולה בדרך הטבע, נכון? ציונות, דתיים לאומיים אתם לא. כאילו גאולה שלנו. לא מתוך תשובה אל הקדוש ברוך הוא. אנחנו לא שבים אל הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מזריח כל מיני רוחות בעולם, של לאומיות, איזה שואה, שמביאה אותנו לארץ, לא מתוך חזרה אל הקדוש ברוך הוא. משל, למלך שרגעז על המטרוניתא. וזרק אותה מחלל זמן ידוע. אמר לה את תעופית חודש מהבית, אחרי חודש היא חוזרת. זרק אותה לחודשה, לחודשה. פעם אחרונה זרק אותה בלי זמן ידוע. בית שני, זרק אותנו וזהו. לא יודעים, 200 שנה, 70 שנה, 400, לא יודעים. אמר הקדוש ברוך הוא, הפעם הזאת לא תהיה כמו שאר הזמנים. כתב מודגש. היי זימנא לא יהיה כמו שאר הזמנים שהיא תבוא אליי, אלא אני אלך עם כל בני חליי, אני אלך להביא אותך בחזור. כשמגיע קדמתה לגבה, כשמגיע אליו לגאול אותה, חם על דה ושכבת לאפרה, את שוכבת לעפר, אתם זוכרים מגילת הזוהר של מגילת רות. והנה אישה שורבת מרגלותיו. אשרי מי שיראה את כבוד המטרוניתא באותו זמן, שאוחז אותה בידה התנערי מעפר קומי, ויקים אותה ויביא אותה לחירום. ועומד עליה, וישבה לה שלא תתפרש ממנה לעולם יותר. אז הוא אומר נכון, נפלה לא תוסיף קום. היא לא תוסיף לקום, לא כתוב לא הוסיף להקימה, אלא סומך השם לכל הנופלים. ולכן גם צודקים החברים שאמרו אמרה נפלה לא תוסיף ליפול עוד. למה? זה אומרת ישראל לפני זה, משה יקרא את זה אחר כך. אם הגאולה תלויה בנו, חזרנו בתשובה, זה ספר שופטים, נהגנו יפה, השם גאל אותנו מהאויב. מה יקרה כשנעזוב את השם עוד פעם? עוד פעם הוא יזרוק אותנו, עוד פעם נחזור בתשובה, עוד פעם יחזיר אותנו, עוד פעם. הגאולה האחרונה היא לא תלויה בנו, היא לא באה מתוך תשובה. לכן גם היא לא, היא לא תתבטל אף פעם. היא לא תוסיף ליפול עוד, כי זה הקדוש ברוך הוא עשה. יש לי בן דוד ש כש הוא היה ילד הוא היה פרחח גדול. דוד שלי קיבל מכתב הביתה, לכיתה א', אתה מקבל, תבוא ביום הזה, לתחילת השנה מהתלמוד תורה עם סנדוויץ' ומפית וסידור וזה. הוא אומר, אני שומר את הדף הזה, שתמיד אני אוכל להגיד להם, אתם קראתם לו לבית ספר, לא אני. תזכרו שאתם הזמנתם אותו לתלמוד תורה, לא. ואכלו הרבה קאשים ממנו באמת. לא ביקשנו לחזור. כלומר, הגאולה לא הגיעה בעיקר מכוחנו, אלא הקדוש ברוך הוא עשה את זה. אבל לפי מה שהרב אומר זה מחייב שזה יהיה לא תשובה, באה לא לגילוי תשובה. לא בתשובה, נכון? 14 הדורות הכותבים את השיעור הזה. אה מזל שאנחנו כבר אחרי הכל. פעם היה אפשר לפרש את זה אחרת אולי. הוא זה נראה, טוב לא רוצה לגאול. בדרך כלל מה אנחנו עושים? בוא נלך, אנחנו עוזרים, כבר הגר' שמה ממש הגר' כבר אמר, אנחנו יודעים שזה לא בדרך אחי שנא, לא היא תשובה. כמו הגמרא. הזוהר מגילת רות, ששמה שזה טוב לא רוצה לגאול. יש גם כאילו, ברור שהקדוש ברוך הוא מאחורי אבל גם עם ישראל בסוף יטול כאילו, זה לא. הייתה התעוררות רוחנית, לא רוחנית, לא רוחנית. עכשיו תראי, עכשיו הרב קוק ידייק. הרב קוק עכשיו אמרנו מזכיר את הזוהר הזה, יש כמה פרקים, כמה ספרים שפרק ל'ב בהם הוא הלב של הספר. הכי מפורסם התניה. פני בתניה, אורות התחייה ל'ב. זה הפסקה, זה כאילו אתה רוצה דתי לאומי, אתה צריך להכיר את זה. אופיה של הגאולה באה לפנינו. את ראשית צעדיה אנחנו נוחשמים ומרגישים, היא בטחותה של כנסת ישראל. זה לא תהליך חיצוני, הגאולה של עם ישראל זה משהו פנימי. פה נראה דברים חומריים, דברים לא דווקא של גאולה. זה יקרה בפנים, מתפתחת תהיה האומה בכל כוחותיה, מגדילה את רוחה, את דיבה, את עצמיותה. איננה מכירה עדיין את עומק הישות העליונה, שזה קוראת קורת, היא לא מכירה עדיין, שזה גאולה, משהו רוחני, חזרה לקדוש ברוך הוא, חזון הנביאים. משהו מאוד גשמי. עיניה לארץ, לשמיים עדיין לא תביט. רוצים את הארץ, רוצים, היא לא שווה ידני לי ישרה ראשון בפועל. באמת אבל גם בלי להבין, הכל הוא אלוקי. נדלג על שתי שורות, שם שמיים לא שגור בפיה. אומץ וגבורה רודפת היא. באמת הכל קודש, הכל אלוקי, אבל לא תראה את זה, זה יהיה משהו חומרי לגמרי, לגמרי מקלט בטוח מה מהגויים. ושאדרבא, אלה שהובילו את התהליך היו כאלה שעשו את זה להיות עם חופשי בארצנו. מי שיודע, אשר את חק וחיה קם ויהונו, מי שמכיר, חופשי. המילה חופשי לפני 50 שנה ו-70 שנה, מה מסמלת? חופשי, חילוניים. ביחד עם החופש מהגלות, היה גם חופש מאלוקים, זה בא ב שניים במחיר אחד. אותו אותו תהליך קרה ביחד. אומר בסוף אבל יתברר התהליך שהוא אלוקי. שבתי עוד, נדלג את הקטע המודגש. מצב גאולה זה, הסוג של הגאולה שאנחנו רואים מול העיניים, שמתחיל פה תהליכים של גאולה. היישוב החדש פורץ כבר את ה את החומות, הוא מתחיל להזיז פה תהליכים. הוא יסוד החזון של הרזין. זה מה שאמרו בחזון, בנבואה, ברזין, חכמי הסוד. שכנסת ישראל לא תשוב למקומה לעתיד, כי אם קודשא בריך הוא וכל חילב יבואו אליה, ויקימו אותה מן עפרה בעכר סגה. מכירים לכם? אשרי עין ראתה כל אלה. אז כמו שאתם צעקתם, חלה צר לי, זה מאוד שמח, שכבי עד הבוקר תש ך. אומר הרב קוק, אומר זה מאוד שמח. או שנייה, אל תצחקו. זה לא כל כך שמח. המשך הזמן שהעובר, משיח בן יוסף מתחיל, גאולה חילונית, עד שמשיח בן דוד. זה יהיה מסובך. זה חבלי משיח, שרב יוסף רצה להיות שם, לשבת אצל הגללים של החמור. לא מזמן הרב מיחינה מלא אפרים, סתמסתי אותו על איזה משהו, כותב לי קשה קשה בגללים של החמור. למשיח. אומר, למה? שאול המלך משיח בן יוסף, מתת בנימין, צד יוסף הצדיק, מקים את המלכות בישראל, הראשון. הגיע הזמן שזה נגמר ו מה משיח בן דוד, המלך משיח בן דוד צריך להופיע. אבל קשה לשחרר את המושכות. בדרך כלל משיח בן יוסף מתעקש. לא לתת לשלב השני, לאומיות, הכל אומר על גבי קומה. ואז מה קורה לשאול בסוף? מת. מת, נכון, איך הוא מת? קופץ על אחרת. יפה. שאול הורג את עצמו. כותב הרב קוק, הציונות החילונית, אם בזמן היא לא תדע בזמן להעביר את המושכות לשלב הבא, תהפוך למפלצת שתחריב את כל מה שהיא בנתה בעצמה. מה אתם אומרים? קשור קצת למציאות. כמה אתה שם? עכשיו בוא נראה איזה ככה את האיגרת הזאת. תשלם, זה לא ככה. למפלצת, מתייפים בסיגים של חרסים של היסטוריה ושפה. הם חושבים שככה אה פסקה מאוד חזקה. אם אני חפש אחרי השיעור אה נראה לכם אותה, זה איגרת צוי איגרות, היא לא איזה קובץ ודי. אבל אה זה מה שקורה. זה, אנחנו שם בדיוק. שאפשר לבנות, הצינות הכוח הגיע לקצה, תמיד אפשר להתקדם עוד. אנחנו מעצמה, אנחנו חזקים, הראשונים לצאת מהקורונה. אבל בשביל מה התכנסנו פה פתאום? ישר להתחיל להחריב את מה שבנינו. ו כותב ה בוא נדלג ישר על הראסג.



