הרב שלמה אבינר: כנגד ארבעה בנים

[0:03]שלום

[0:07]ברשות הרב, וברשות הקהל הקדוש. כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. כמובן, זה לא כתוב בתורה. לא כתוב בתורה, ויאמר השם אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל לאמור להם. ארבעה בנים יש. אבל, אה, אנחנו יודעים לספור ושמנו לב ש ההסבר ליציאת מצרים נמצא ארבעה פעמים בצורה שונה. כלומר, זו שאלה עקרונית. האם התורה ניתנה לחכמים או ניתנה לטיפשים? אם היא ניתנה לטיפשי, צריך להסביר לנו את הכל. אבל האמת שהתורה ניתנה לחכמים, חכם חכם ונבון. הגוי הגדול הזה. ומה שאנחנו יכולים להבין לבד אין צורך לכתוב אותו בפירוש. אחרת זה עלבון לאינטליגנציה. אם כן, התורה מתייחסת ארבעה פעמים ובצורה שונה. הכיצד? בגלל ש יש היא פונה אל אנשים שונים. כל אדם צריך לדבר אליו בשפה שהוא מבין. אחרת מדברים אליו סינית. מה שנקרא

[2:32]כשל, תקשורת בין תרבותית. דיסקומוניקציה טרנס קולטורלית בלועזית. ברשות אבינו, איש אשר רוח בו, איש שיודע להתהלך עם רוחו של כל אחד ואחד. וזה מסביר לנו למה נכתבו כל כך הרבה ספרי אמונה ומוסר, למה צריך לכתוב? האם מסילת ישרים זה לא טוב? ואל מסילת ישרים עצמו אפשר גם לשאול. האם חובות הלבבות זה לא טוב? וגם חובות הלבבות אפשר לשאול. הנביאים זה לא מספיק? וגם הנביאים אפשר לשאול: התורה זה לא מספיק? ודאי שזה מספיק. אבל זה אותו תוכן, אבל צריך לומר בצורה אחרת. הרי הנביאים הם לא רפורמטורים. גם חובה הנביאים מסכם, מלאכי בסוף. זכרו תורת משה עבדי. אנחנו לא באנו לחדש דברים. רק להזכיר תורת משה. אז מה למה צריך הנביאים? יחזיר יחזירו אל תורת משה. אלא צריך לומר בצורה אחרת. הנביאים עצמם באותה תקופה היו נביאים שונים שדיברו במקומות שונים.

[4:30]ישעיהו הנביא דיבר אל מלכים, הושע הנביא דיבר אל שבטים, חולדה הנביאה דיברה אל נשים. כל אחד צריך שפה אחרת. זה אותו תוכן, זה לא אותה צורה. וזאת למה? למה אי אפשר? אי אפשר שפה כללית, אוניברסלית? אפשר. תלוי מה המטרה. האם המטרה היא להעביר ידיעה, אז אפשר.

[5:19]אותה שפה. כמו שהמתמטיקאים פיתחו שפה כלל אנושית. כולם מבינים. אבל אם המטרה היא לא רק לפעול על ההכרה, אלא גם לפעול על הרצון של האדם. אז קובע לא רק מה שאומרים, אלא איך אומרים.

[5:56]ההכרות, מסביר באריכות הרב קוק בספרו אורות הקודש כרך ג'. חייבות להיות נמסרות בצורה כזאת שהן מזרזות את הרצון לכיוון הטוב. או במילים פשוטות: של ילד קטן בכיתה א', שלמד על אברהם אבינו. האם השיעור הצליח או לא? תלוי אם הוא יודע יותר או דברים על אברהם אבינו. לא. אלא אם הוא בעצמו קצת יותר אברהם אבינו, אז השיעור הצליח.

[6:50]לכן אדם צריך, בעניין פנים ובעניין חוץ.

[6:59]בעניין חוץ - לדעת הרבה דברים. בעניין פנים - לרצות.

[7:08]רצון, תשוקה, כוח. וזה משתנה לפי ארבעת הבנים.

[7:21]על פי זה אפשר גם להבין את הקידוד. ברוך המקום, ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לישראל כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. ברשות ברוך המקום, ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לישראל. אבל מה זה קשור לפסח? זה שבועות. נתן תורה לישראל. ברוך המקום, נכון, אבל מה זה קשור? תשובה. זה נכון. התורה הייתה צריכה להתחיל בפרשת בראשית, ברעשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. ונוח ואברהם אבינו. ו מה מה? מה זה קשור לתורה? מה? מה זה מעורר לנו את הדרך? כל הדברים האלה.

[9:19]אמר לא, לא, לא. זה נכון. נכון. צריך לורות את הדרך מה לעשות. אבל אנחנו לא יכולים לעשות. אם אנחנו לא מבינים, למה? אדם שלא מאמין במה שהוא עושה, הוא לא יעשה. אי אפשר לתת פקודות לחייל שלא מאמין במולדת שלו.

[9:54]כמו שפעם סיפר לי הדוד שלי שהיה חייל בצבא האוסטרי, במלחמת עולם הראשונה, נגד האיטלקים. אמרו לו, אמרו לחיילים, אנחנו נלחמים נגד האיטלקים בנשק חדש, גז. אז אתה לוקח בלון גז, עולה על הגב, נכנס לתוך קווי האויב, פותח את הבלון וחוזר. כי אנשי הכלים אומרים שהרוח תנשוב לכיוון שלהם. מה אכפת לו מהאוסטרים? מה אכפת לו מהאיטלקים? איך אומרים בישיבות? זה טרפה, זה נבלה. לקח את הבלון, התחבא מאחורי שיח 50 מטר מהמחנה, זרק אותו מאחורי השיח. אין כל היום לתפוס פרפרים, חזר בערב. שוד ושבר. הייתה טעות. הרוח נושבת בכיוון הלא נכון. אתם יודעים מה קרה? אף טיפת גז לא הגיע למחנה האוסטרי. כלומר, כל החיילים לא אכפת להם. לא רק בגלל שהוא יהודי, גם אחרים. לא אכפת להם המולדת, זרקו את הבלון. אז אני לא יכול להילחם אם אני לא מאמין במה שאני עושה. מה אני עוזק? מקבל פקודות? זה מזכיר לי עוד סיפור. זה כבר קשור. נבין אחר כך. שאלו את החפץ חיים: בחור טוב. לומד בישיבה, לומד, לומד. יום אחד זורק את הכיפה. מה הולך פה? אמר תראה, החייל האליט בצבא הרוסי, זה הקוזק, סמל משמעת. אחרי 25 שנה של שירות נהמן, הוא מקבל פנסיה. מה הוא עושה? ויחלה שרית ימיו בבתי מרזח, בשתיינות ודגורות בית מרזח. ודומר למשטרה צבאית. איך יכול להיות שהוא כל כך ממושמע הופך לחיית בית מרזח? אמר פשוט מאוד. גם כשהוא היה בצבא, הוא היה בצבא, הראש שלו היה בבית המרזח. זה לא עניין של צבא. ועכשיו מתגלה מה הוא. ליבי במזרח, ואני בסוף הגדוד. כלומר, אותו בחור נחמד שלמד בישיבה, הגוף שלו היה בישיבה. הראש שלו היה במקום אחר. זה לא שחל איזה משבר, מתגלה מה שהיה סמוי. לכן, אני לא יכול לקיים כל המצוות אם אני לא מאמין. אני צריך להבין כמה דברים. אני צריך להבין למה השם ברא את העולם. ולמה הוא ברא את העולם? ומה קרה בבריאת העולם? ואיך נבחר עם ישראל? ולמה נבחר עם ישראל? ומי אנחנו? אז אני שלם עם מה שצריך החודש הזה לכם, ראש חודשים. אם כן, ברוך המקום, ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לישראל. וכיצד הוא נתן תורה? כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. הוא דיבר נגד ארבעה בנים בצורה שונה. ברוך הוא ברוך.

[14:02]הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא. בספר נפש החיים, הרב חיים וולוז'ין הוא מסביר את הכפילות הזאת. הקדוש ברוך הוא. מה פירוש המילה קדוש? נבדל מעל, אדון עולם אשר מלך. וטרם כל יצור נברא. וכיכל הכל. לבדו עם נורא. הוא מעל העולם, לפני העולם, אחרי העולם. מה שנקרא בלועזית טרנסצנדנטי. אבל הוא ברוך, שוכן, עוזר, מכוון, מדריך, מטפל, מביא ברכה. ברוך הוא.

[14:48]מה שנקרא בלועזית אימננטי. הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא. ברוך הוא. כדי להיות ברוך, כדי להביא ברכה, אז הוא דיבר.

[15:13]כנגד ארבעה בנים. וכל בן דיבר אליו בצורה אחרת.

[15:23]הבן הראשון הוא החכם. אבל גם בזה אנחנו לא מתבלבלים. זה לא החכם במובן של ידען. אלא זה חכם במובן, חכם כעץ, חבר, צדיק. מהחוקים, העדות, החוקים, המשפטים. אני רוצה לקיים. או מה שנקרא ברמב"ם בהקדמתו למשנה, נבון, חסיד. נכון מאוד, שמתורגם מערבית כן. חסיד, מתמסר. מה עדיף הוא שואל שם? האם אדם, עדיף אדם ידען, אבל שיש לו מידות רעות? או עדיף אדם עם מידות טובות והוא בור?

[16:22]עדיף גם וגם כן. אבל מה עדיף בין שניהם? אומר ודאי עדיף אדם עם מידות טובות והוא בור. כי עצם העובדה שיש לו מידות טובות, זה חכם. זה חכם מאוד. כל אדם אם הוא חכם, אבל יש לו מידות רעות, אז במחילה לכבודו, הוא לא חכם. זה מזכיר גם סתירה שיש לכאורה ברמב"ם, בילכות תשובה. הוא אומר אדם יש לו בחירה חופשית. הקדוש ברוך הוא לא מחליט אם יהיה צדיק או רשע, חכם או טיפש, פושע. כתוב שם בהגאות המימוניות, בגמרא כתוב. הקדוש ברוך הוא לוקח את הטיפה, הוא מחליטה, הוא מחליט. הוא יהיה גבוה, נמוך, שחור, לבן, חכם או טיפש. אם כן, הגובה, הצבע, ה-IQ, זה בטיפה. זה תורשתי. זה לא תלוי בבחירה חופשית של האדם. הרמב"ם אומר לא. אדם מחליט אם הוא רוצה להיות חכם או לא. תירוץ במפרשי הרמב"ם, הגאות המימוניות, כסף משנה. יש שני מובנים למילה חכם. אם חכם זה IQ, זה באמת תורשתי במידה רבה. אבל חכם שיש לו בחירה חופשית, זה אדם ש מתנהג בחוכמה. מתנהג בצורה ישרה וטובה וצדיקה, הוא חכם. כמו שלפעמים אנשים אומרים לי, זה המחשב שיש לך? זה טלפון לא חכם. אני אומר להם: ללכת עם טלפון לא חכם, זה מאוד חכם. הבנתם? אם כן, ה זה החכם שאחכ, החוכמה שלו באה לידי ביטוי במעשים. ואחר כך יש התם. סליחה? תודה רבה. אה, התם. טוב, אחרי כן יש באמת הרשע. זו שאלה טובה. חכם, רשע, תם, אינו יודע לשאול. הוא יצא לחיות חכם. אחר כך תם, הוא לא חכם, אבל ברוך השם, אדם, הגון. ואחר כך אינו יודע לשאול, שאין בו כלום, ריק. ובסוף, רשע. הסדר השתנה. האר"י ז"ל מסביר בגלל שהם מסודרים בחבורת החכם עם הרשע.

[19:35]ו התם עם מי שיודע לשאול. מיקרופון. אם יסדרו יחד את הרשע עם זה שאינו יודע לשאול, או התם. הבן הראשון הוא החכם. אבל גם בזה אנחנו לא מתבלבלים. זה לא החכם במובן של ידען.