סדר וניקיון - הרב אבינר

[0:10]אחרי ידבר הספראן. איפה הוא נעלם? כן, הרב עברון. איפה הוא? ראיתי אותו לפני שנייה.

[0:29]הוא כאן. ומעין עניין באותו עניין. סדר ונקיון. האם זה מצווה? תשובה אמר הרב קוק.

[1:03]שאין צורך לשנות את הישיבה. את הישיבות. כמו שהיו כל הדורות והביאו אורה עליונה על עם ישראל, יש להמשיך באותה תבנית. חוץ משני דברים, ללמוד אמונה וסדר ונקיון.

[1:43]בעצם, לימוד אמונה זה לא חידוש של הרב קוק. תמיד היה צריך ללמוד אמונה. וכבר צבחו על זה גדולי עולם. חובות הלבבות בהתחלה. ומסילת ישרים בהתחלה. ותיקוני זוהר, תיקון ל' ועוד. אבל בגלל חשת הגלות לא יכלו להתפנות לזה נפשית. גם סדר ונקיון זה לא חידוש. תמיד צריך סדר ונקיון. אבל הישוב היה כל כך עני, כל כך סובל, כל כך צפוף, שקשה היה מאוד להקפיד על זה. הוא בכל זאת חייבים. והוא הדין בישיבה שלנו שיקינותה וצפוה. וגם הפנימיות קטנות וצפופות, שצריך מאמץ יותר גדול מכל הישיבות על סדר ונקיון. סדר ונקיון, זה מצווה. איפה זה כתוב בתורה? זה לא כתוב. לא כל דבר חייבים לכתוב. דיברנו על זה הרבה פעמים. דברים מובנים מאליהם. זה עלבון לאינטליגנציה האנושית לכתוב. וזאת החקירה. האם התורה ניתנה לטיפשים או לחכמים? לחכמים. אז לא צריך לכתוב. לא צריך לכתוב בתורה שצריך ללכת לצבא. לא כתוב בתורה מצווה ללכת לצבא. אלא מה? לא נלך לצבא? יהרגו את כולנו תוך יום אחד. תוך יום אחד. תוך חצי שעה יהרגו את כולנו.

[4:25]זה מובן מאליו. אותו דבר, סדר ונקיון, זה מובן. אם אין סדר, הדברים ישתבשו. הנה נזכרתי הוכחה שצריך סדר. זה לא מדבר על הבית.

[4:51]אבא מסדר סדר המערכה, נשמת דאבא שאול. זה סדר לימודי, אבל סדר מעשי, הכהן הגדול, הוא נכנס חמש פעמים לקודש הקודשים. וזה פחד אימים. אם הוא לא במדרגה הראויה, הוא יכול למות. הוא טובל לפני שנכנס, טובל אחרי שנכנס, ואחת מהפעמים שהוא נכנס זה להוציא את המחתה. הוא מכניס את המחתה, משאיר, אחרי זה נכנס להוציא את המחתה. ומה יש אם המחתה תהיה שם? תשובה: צריך סדר. זה לא המקום של המחתה. הוא נכנס ויוצא ולובש בגדי לבן, הכל, כדי שיהיה סדר. לא משאירים שם את המחתה. גם נקיון נזכרתי: תלמיד חכם שיש לו רבב בבגדו, חייב מיתה, חילול השם. שנאמר, משנאי אהבו מוות. לכן צריך להקפיד כל דבר להחזיר למקום. ספר, להחזיר למקום.

[6:33]ישיבת מרכז הרב, רבינו הרב צבי יהודה תלה פתק. מי שלוקח ספר ולא מחזיר, לא יהין לקחת ספר עוד פעם.

[6:50]צריך להחזיר את הספר. שותים קפה, תה, צריך להחזיר את הכוס, לשטוף את הכוס, ולחזיר את הכוס.

[7:05]לא אמור להיות מי שממונה על הסדר. נקיון, אין ברירה. קצת לדורכים על הרצפה, מה אתה רוצה? אבל מה יש פה, יהודי אחד שעובד לנקות את הלכלוך שלנו, כתבו בספרים, עוברים על איסור דאורייתא, שלא תרדה בו בפרך. לרדות בפרך זה בגלל שאתה מתנהג כאילו אתה נסיך, ואז הוא צריך ללכת אחריך ולנקות. אתה לא נסיך, אתה מלכלך, תנקה. יש אפילו מה שנקרא דילמת השירותים. זה דילמה כלל אנושית. אדם נכנס לשירותים והאסלה מלוכלכת. יש כזה מברשת. אבל הוא לא, הוא לכלך. מישהו אחר לכלך. אבל הוא יצא, מישהו יכנס אחריו, יחשוב שהוא לכלך. שיחשוב! זה לא אני. אז מה? מה לעשות? זה תשובה בנימוסים והליכות כלל עולמיים, כלל אנושיים. אם אף אחד לא יכנס אחריי, ואני לא צריך לנקות. אבל איך אתה יודע? שמישהו יחשוד בך. ותגיד לבבא תור זה לא אני. או תתלה פתק זה לא אני. מה התשובה שלהם? אין להם תשובה. מה התשובה שלנו? תנקה. לא רק כדי שלא יחשדו בך, אלא צריך לנקות. אז מה יש? אם זה לכלוך של מישהו אחר, אז מה? אז מה קרה?

[9:28]זה נאמר בישיבה, קל וחומר בפנימיות. זה שם אי סדר ולכלוך שאי אפשר לתאר.

[9:44]אי אפשר להאשים אף אחד. אמרנו: קטן וצפוף. אבל בכל זאת צריך שיהיה נקי. לנקות את הלכלוך

[10:04]ואת אי הסדר

[10:37]שמתגרשים בגלל זה. למה את מתגרשת? הוא לא מנקה את השירותים כשהוא יוצא. טוב, היא לא נורמלית. אבל גם הוא לא נורמלי. צריך לנקות, קל וחומר בבית. קל וחומר אם זה מפריע לאשתך, היא עשיית ניסיט. עשיית ניסיט, זה לא דווקא ביטוי שלילי. עיין אנציקלופדיה תלמודית, ערך ישתנס. הרי רבן גמליאל, מסכת ברכות, במשנה פרק א', אומר ישתנס אני. אז זה לא במובן השלילי. אז יש זוגות רבים, כי הבעל הוא חושב שאשתו היא משרתת. ויש זוגות שרבים, כי האישה חושבת שבעלה הוא המשרת. אז לכן, יש להחמיר כשתי השיטות. כלומר, אשתך היא לא המשרתת שלך. אתה שותה קפה, תשטוף כלים. ואבל אתה כן המשרת שלה. היא שתתה קפה ולא שתתה את הכוס, תשטוף את הכוס. למה אני צריך לשטוף את הכוס שלה בב בב בב. אין בעיה. אתה תהיה בהריון. אתה תלד, אתה תניק, והיא תשטוף לך את הכוס, בסדר? עשינו הסכם צודק והוגן, שלוקח בחשבון את האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים. אז יש אדם הוא מתחתן עם אישה שהיא לא מסודרת. מה נעשה? אם השאירה לכלוך, אם השאירה סירים מלוכלכים, מפסח מלפני שנתיים. זה לא חמץ, כי זה כבר לא ראוי לאכילת כלב. אבל נעשה. על זה אתה תתעצבן? תשטוף כלים. באותו זמן, תיקח אוזניות, תקשיב שיעורים. בסוף תצא תלמיד חכם מכל הלכלוך והבלאגן. אז לא צריך להתרגל. הרבה אברכים אמרו שאחד מהגורמים לאושר בנישואים שלהם, זה שבישיבה חיו בתנאי צפיפות גדולים ולמדו להסתדר. אמר את זה אחד, אני זוכר אותו, שהוא ישן בתוך כוך, בתוך החומה. היה כוך בתוך החומה, זה היה החדר שלו. זה לא כמו היום, פנימייה וזה. בהתחלה לא היו שירותים בפנימיות. היו הולכים לכותל. זה מתאים לקדושת הישיבה. אפילו לשירותים היו הולכים לכותל. היו בעיות בחשמל. אדם פותח את המים, היה מתחשמל. היו הקירות היו רקובים. אחד קיבל קדחת המערות. הגיע לבית החולים, כל הפרופסורים הסתכלו. דבר שנעלם מיליונים שנה ויש לו קדחת המערות. חשבתי יתרומו כסף לישיבה. אל תסמוך על אף אחד. עכשיו, ברוך השם, זה יפה, מסודר. לכן, זה מצווה, זה עבודת השם.

[14:49]שבית השם יהיה נקי. רבינו תם, היה מנקה למטה מארון הקודש עם הזקן שלו, היה מטאטא.

[15:05]רבינו תם. כמובן, אתה לא בדרגת רבינו תם. אז אתה לא יכול עם הזקן שלך. אבל הנה רבינו תם. גם גם פה וגם בפנימייה אותו דבר.

[15:49]אמרתי, בישיבות המוסר הייתה מחלוקת, האם סדר ונקיון זה עבודת השם או סדר ונקיון זה מכשיר לעבודת השם?

[19:04]מכשיר מצווה, מחלוקת. שזה מכשיר מצווה ברור. אדם יש לו סדר בתיק, בכיס, יש לו סדר בסוגיות.

[19:21]יש שיטה פסיכולוגית, שיטת המגירות. אדם יש לו טונות של דברים בבית. הוא לא יכול נפשית להיפטר מהם. אז יש פסיכולוגים מומחים בזה, שמדריכים אותו. נשים יש להם טונות של בגדים. לא מצליחות להיפטר. אבל השמלה הזאת כבר לא לבשת 10 שנים. נכון, היא צרה מידי. אז אז אולי אני ארזה. היא לא מצליחה נפשית. הארון מלא שמלות. שמושכים שמלה אחת, כל השמלות באות איתן, מתוך כלליות. אז יש פסיכולוגים מומחים, אומרים לו, זה באמת צריך? לא, בוא. לצדקה. זה, זה, זה, זה. עוזרים לאדם להיפטר מדברים מיותרים. ויש לזה גם השלכה נפשית. לעשות סדר בתוך הנפש. זה חשוב, זה לא חשוב, זה להתמקד, זה לא להתמקד. אז הם צדקו בישיבות המוסר, שהם אמרו שהסדר מכשיר לעבודת השם. אבל יש אמרו זה עבודת השם. שהכל יהיה מסודר, וגם נקיון. יש נקיון, מידת הנקיות. זה מידת הנקיות הנפשית. אבל זה קשור. מי שיש לו נקיות נפשית, יש לו נקיות, נקיות גופנית, יש לו נקיות נפשית. קושיה. ומה עם הנאצים? עזוב אותי, עזוב אותי, מה עם הנאצים? קוראים לקושיה הזאת, עד היטלרום. אדם אומר משהו, והיטלר. אבל לא כולם היטלר. עזוב אותי מהיטלר. זה נכון. הגרמנים מאוד מסודרים, מאוד נקיים, ורשעים מרושעים שאי אפשר לתאר. נכון, זה לא אוטומטי. אבל יש לזה קשר. הרמב"ם במורה נבוכים הרבה מקשר. נקיות הגוף ונקיות הנפש. למה צריך ליטול ידיים? נקיות הגוף, נקיות הנפש. למה צריך לטבול כל פעם? נקיות הגוף, נקיות הנפש. הוא מחבר את הדברים. יהודים כל הדורות נקיים בגוף.

[22:16]האירופאים חיו בלכלוך. האירופאים לא התרחצו. לא התרחצו כל החיים. מלך צרפת, שניאל את הארמון הכי מפואר, לואי ה-14, הוא התרחץ כל ימיו שלוש פעמים. הטבלה נוצרית בלידה, הטבלה נוצרית בגיל המקביל לבר מצווה, והטבלה נוצרית כשהוא מת. מטורפים. נשים לא היו מתרחצות, כי זה יעביר את היופי של העור. לא היו חופפים את הראש כל החיים. אז זה מגרד? היה להם כזה מזלג. מגרדים תחת הכיפה האנוכית. מטורפים. הערבים התרחצו כל הזמן. כל הזמן. חמם וכל מיני דברים כאלה. עכשיו זה התהפך. האירופאים מתרחצים, הערבים לא מתרחצים. כל הערבים יש להם אותו ריח ערבי. והכלבים זה עושה להם עבודה קלה. אז מזהים. ערבים. מרחוק של 100 מטר. מצילים מטרור. הם לא מתרחצים. מה זה פה? הייתה המגפה השחורה באירופה. מתו בין חצי לרבע אירופה.

[24:04]האשימו את היהודים, כי היהודים לא מתו. כי מתרחצים כל הזמן.

[24:14]שהיהודים יראו להם את הבורות. הרגו את היהודים. זה לא בגלל זה. זה בגלל שהרגו את החתולים. החליטו שחתול הוא שטני. כי יש לו כזה מבט מוזר, יש לו עיניים כאלה. חריצים בחושך. יש לו מבט של מחשפה. הרגו את כל החתולים. אירופה התמלאה עכברים. העכברים הם מובילים מיליארדים של מחלות. מגפה שחורה. אחר כך אשימו אותנו. תמיד אנחנו נקיים. הבתים של הגויים, מלוכלכים היו.

[25:04]הבתים של היהודים נקיים. ככה כותב, כותבים סופרים שהיו בירושלים לפני 100 שנים. היהודים מסכנים, עניים, אבל הכל נקי. סופרים נוצרים, אנטישמים, אבל הם חייבים להודות.

[25:32]סיכום שהכל יהיה נקי, מגולח, מצוחצח כמו שאומרים בצבא. כמו שהקצין בודק. ניקית את הנשק? כן מפקד. תביא נשק, מכניס אצבע. זה נקרא נקי. מרוח לו לחולצה. אותו דבר, צריך להיות בפנימיות. מעבירים אצבע, צריך להישאר כל דבר נקי.

[26:06]המיטה מסודרת, כמו בצבא. אבל לפני התפילה אסור לסדר מיטה. צריך לסדר מיטה. באותו זמן תגיד תיקון הכללי. הכל מסודר להפליא. גם אם זה מקום עני, אז מה? לא לשים ספרים על העציצים. 1000 פעמים אמרו לא לשים ספרים על העציצים. הנה, שם יש מטוס על העציצים. זה הורס את העציצים.

[26:47]למה קנו עציצים? אני לא יודע. אבל קנו. זה עולה הרבה כסף. לא יודע למה. קנו, קנו. לא שאלו אותי. הייתי אומר לא לקנות, לא צריך עציצים. אבל יש, וזאת הכללית. וכן הלאה. הכל מסודר, יפה, נקי. אני הצעתי לצבוע את הקירות של הישיבה כל שבוע.

[27:18]מניין החידוש הזה? פעם נסעתי בספינה באירופה לארץ. אז יש האוויר מלא מלח. זה מחליד את הברזל, הצבע נופל. כל הזמן היו צובעים את הספינה. מהתחלה ועד הסוף. מהתחלה ועד הסוף. מהתחלה ועד הסוף, כל הזמן. שיהיה יפה. וגם פה, היה ראוי לצבוע את הקירות של הפרוסדור כל יום, או פעם בשבוע לפחות. כי זה מתלכלך, מה נעשה? כי מי רצה לשאול? איזה נקי רצה לשאול? לא. טוב. עד כאן.