[0:00]אל הרי מאין יבוא עזרי. עזרי. ערב מורשת 2015 ובחרת בחיים. מאין יבוא עזרי. דוד חטואל
[0:20]עזרי מעם השם עושה שמיים וארץ אל יתן למועד רגליך אל ינום שומרך
[0:43]הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל השם שומרך השם צלך על יד ימינך
[1:07]יומם השמש לא יקק וירח בלילה השם ישמרך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך
[1:38]מעתה ועד עולם
[2:10]תודה לאסי ידידיה. אני מזמין את המנכ"ל ניסים מדס לספר על החיים מתוך האובדן של משפחת חטואל.
[2:26]ניסים הדס מנכ"ל אלתא אני מספר רק את ההקדמה. תשאה עיניי להרים מאין יבוא עזרי. אנחנו נמצאים במוצאי יום השואה שאין ספק שזו הייתה נקודת השפל הנמוכה של עם ישראל. וההיסטוריה שהיהודית שזרועה בנושא של שואה ותחייה. סוגיה של הסבל היהודי מול הטבחתנו מכל העמים. תמיד נשאלת אותי השאלה: זאת תורה וזו שכרה. רציתי לספר כהקדמה שלושה סיפורים קצרים של רבי עקיבא. אז הסיפור הראשון זה סיפור שבין שואה לתקומה. רבן גמליאל, רבי אלעזר ורבי בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא, עלו לירושלים לאחר חורבן בית המקדש. והסתובבו מאוד מדוכאים בירושלים. ראו, ראו שועל יוצא מקודש הקודשים. החלו הם בוכים ורבי עקיבא צוחק. אמרו לו רבי, למה אתה צוחק? אמר להם ולמה אתם בוכים? אמר להם, אמרו לו, איך לא נבכה שעכשיו אנחנו רואים ששועל יוצא מקודש הקודשים, וכתוב ועזר הקרב יומת. אמר להם, על שם זה אני צוחק. למה אני צוחק? עכשיו שראיתי שנבואות החורבן מתממשות, אני בטוח שגם נבואות הגאולה יתממשו. והסיפור השני זה של זו תורה וזו שכרה. מסופר שמשה רבנו עלה למרום לקבל תורה. הגיע ברמות, הגיע עד כיסא הכבוד. ויש שם ויכוח בינו לבין המלאכים, האם לתת תורה, לא לתת תורה. בסוף ניתנה תורה. ומשה פונה לקדוש ברוך הוא, אומר לו תראה לי מה עושים עם התורה הזאתי. אז הוא הראה לו את רבי עקיבא גוזר טילי טילים מכל תג ותג של התורה. אמר לו הראית לי את מה הוא עושה עם זה, תראה לי את השכר שלו. הראה לו שזורקים את בשרו במסרקות ברזל. אמר לו זה עוד תורה וזו שכרה. באותה שעה בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה. וזורקים את בשרו במסרקות ברזל. אמרו לו תלמידיו, רבנו עד כאן. אמר להם רבי עקיבא, כל ימיי הייתי מצטער על הפסוק, ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך, ואפילו נוטלת נשמתך. ועכשיו שבא לידי אפשרות לקיים מצווה כזאת, לא אקייםנו. והסיפור השלישי סיפור של ארבעה נכנסו לפרדס. מסופר על ארבעה תנאים שנכנסו לפרדס ופרדס זה מושג של הסוד בתורה. ובן עזאי, בן זומא, אלישיה בן אבויה ורבי עקיבא. בן עזאי, הציץ ומת. בן זומא, נטרפה דעתו. אלישיה בן אבויה קיצץ בנטועות והפך כופר. רבי עקיבא, נכנס בשלום ויצא בשלום. מה ראו בפרדס? הראה להם הקדוש ברוך הוא את כל תולדות עם ישראל, את כל הרדיפות, את כל הגלויות, את כל העילויים, ועד אשר שהגיעו לשואה. אלישיה בן אבויה כפר, אמר: אנחנו העם הנבחר. זה מה שאנחנו עתידים לסבול. רבי עקיבא אומר בשעה שאתם מגיעים אל אבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים. משמעות הדבר, לא הכל ברור לך. תמשיך באמונתך, כי זה מה שיחזק אותך לאורך הדורות, ובנוסף תסמוך על עצמך. ותמך בבר בר כוכבא שדברים ולסמוך על עצמנו זה דברים שרלוונטים גם היום. כל המוטיבים שלמדנו מרבי עקיבא קיימים בגיבור סיפורינו. דוד נולד באשדוד לפני 46 שנה. הוא התחנך בישיבת ארצוג לאהבת העם, האדם, התורה. והתגייס לצה ל בגדוד 202 של הצנחנים. לאחר שירותו הצבאי, סיים את לימודי תואר שני בחינוך, ובשנת 1992 מקים דוד את משפחתו וניסה לטלי. ומקים את ביתם במושב קטיף מתוך תחושה שליחות. לזוג נולדות ארבע בנות. דוד מתקיים, מתקדם בהוראה והופך למנהל בית ספר יסודי באשקלון. דוד חטואל, הוא אחיין של אילן הדן, מנהל את הלשכה שלי ואשר מלווה אותי במשך 25 שנה. להגיע לשלמות מבחינת דוד, זה היה שיהיה לו בן זכר. וטלי נכנסת להריון ובבטנה בן זכר ומחכים לבן המיוחל. ב-2004, הימים היו ימי סערות, ו רגשות סביב תוכנית ההתנתקות. טלי לוקחת את ארבע בנותיה להצטרף לבעלה להצביע על תוכנית ההתנתקות. אך ברגע אחד, חייב של דוד משתנים מקצה לקצה. טלי בחודש השמיני להריונה יצאה הבוקר מהבית במושב קטיף עם ארבע בנותיה, הילה הדרה, רוני ומרב לפעילות נגד תוכנית ההתנתקות. האבא דוד חיכה להם באשקלון. בציר כיסופים מחבלים פוגעים במכונית של טלי ובנותיה. הפיגוע החל במתקפה משולבת של כמה חוליות מחבלים, שהחלו פותחות באש אל עבר העמדות שמאבטחות את ציר כיסופים. בחסות הירי מצליחים שני המחבלים להגיע קרוב אל הכביש, וכל שנותר להם הוא להמתין לרכבים שיגיעו. שני המחבלים מגיעים מהבתים הללו הסמוכים לציר, הם מתמקמים, מתחילים לראות אל עבר המכוניות שעל הציר. הם פוגעים בכל בני המשפחה במכונית הזאת שמועמסת מאחוריי. ואלה שמות ההרוגות בפיגוע הירי היום. האם טלי חטואל בת 34 שהייתה בהריון. הבנות שלה, הילה בת 11. הדרה בת 9. רוני בת 7. ומיד בת שנתיים, משפחה שלמה שנמחקה ברגע אחד. זו תורה וזו שכרה. דוד בנקודת השפל בחייו נמצא בדילמה איך מקיימים את הציווי ובחרת בחיים ואהבת השם אלוקיך. אני מתכבד להזמין את דוד חטואל שיחלוק איתנו את סיפורו.
[10:09]דוד חטואל מנכ"ל אלתא טוב, ערב טוב לכולם. אני חייב להודות שאני מתרגש לעמוד פה בפניכם. מכמה סיבות. אחת מהם שהוריי, שיבדלו לחיים ארוכים נמצאים פה, וההורים של טלי, והדודות שלי, אלנה שנמצאות פה, בשיחה שאני מעביר בפעם הראשונה לפניהם ועל כך אני מתרגש. אני מתרגש כי החל מיום ראשון אחרי פסח אנחנו מתחילים להרגיש חזק מאוד את ההשכרה שלנו.
[11:01]מיום המימונה נולדה הדרה, הבת השנייה שלי, שהייתה אז בת 10, והייתה צריכה להיות היום בת 20, בת 21.
[11:17]בדיוק השבוע, כי עברו כבר 11 שנה.
[11:27]ואנחנו נמצאים גם מגיעים ליום השואה ויש לנו הזדהות מאוד מאוד גדולה עם יו ש, עם יום השואה. כי במידה מסוימת אסון כמו זה שאדם מאבד את כל משפחתו, ונשאר עוד מוצל מאש, לבד, הכרנו טוב טוב מאוד מניצולים בשואה. רק בשואה איבדו משפחות שלמות. ואנחנו קופצים שבוע הבא ליום הזיכרון לחללי צה ל ונפגעי פעולות האיבה, שגם שם אנחנו שותפים מאוד מאוד מרכזיים. ומי ד שבוע לאחר מכן אנחנו מקיימים גם את ההזכרה האישית שלנו לטלי והבנות, הזכרה של 11 שנה.
[12:28]אני גם מתרגש כי פגשתי את המנכ ל את ניסים ופשוט מדהים לראות עד כמה שמפעל כל כך ידוע בציבור, כמפעל ששומר על ביטחון המדינה, שהמנכ ל עוסק בנושאים ערכיים ומורשת בצורה מאוד מאוד אישית, כפי שאני פגשתי אותו, זה במשות מעורר השראה. אני בא מתחום החינוך ואני מכיר את זה טוב בתחום החינוך, ואני רואה שיש פה הרבה הרבה חינוך וערכים. אני רוצה אולי לשתף אתכם קצת בסיפורים שקשורים לחיי, להשלים את התמונה שניסים פתח בה כהקדמה.
[13:54]אני רוצה אולי לשתף אתכם קצת ב אולי ארבעה דברים שמבחינתי הם הדברים המשמעותיים ביותר שנתנו לי את הכוח להתמודד עם המשבר הגדול הזה, וכמו שאמרתי זה לא מובן מאליו בכלל.
[52:33]אני מתרגש להזמין את דוד חטואל, דוד אני רוצה לתת לך שופר בתור הוקרה בערב זה מבחינת קה בשופר גדול לחירותנו ויסע נס לקבץ גלויותינו.
[52:57]אני ארצה דוד אני רוצה להזמין את שלמה וסוזן מלכה, הורי של טלי חטואל ז
[53:11]ל אשר מלווים את דוד ורואים בו כבן אשר מגלים את העצומות ואצילות נפש.
[53:48]אני מבקש להודות לאשתו של דוד לימור, אשתו של דוד מבחינת יתן אדוני את האישה הבאה אל ביתך, כרחל ולאה אשר בנו שניהם את בית ישראל ועשו חיל באפרטה וקראו שם בבית לחם. אני מבקש לצרף את מנהלת לשקתי אילנה דהאן.
